מתוך הכרותי עם הנושא, הן כמרואיין והן כמראיין, יש כמה שגיאות נפוצות לדעתי אצל המראיינים.
אחת מהן היא הגישה: אני בעל המשרה, כלומר יש לי משהו שהמרואיין רוצה.
נשמע תמים אבל זה טומן בעייתיות רבה בחובו.
גישה כזו היא חד-סטרית, שלא לומר מתנשאת, ועלולה להוביל לאיבוד מועמדים טובים.
אני אסביר. נכון, יש למועמד אינטרס לעבוד, אולי אצלך. אבל גם לך יש אינטרס שהמועמד הטוב ביותר ירצה לעבוד אצלך. לפעמים למועמד אין ברירה, או שאתה מציע לו מספיק בכדי שהוא לא יתחשב ביחסך. אבל מועמד טוב הוא מועמד מחוזר, ולעתים היחס שהוא קיבל בראיון הוא זה שיקבע לבסוף את כיוונו. הוא צריך אותך, אבל אתה צריך אותו, את המועמד הטוב, לא פחות.
מנסיוני, מועמד טוב מגיע 1 מתוך 5 (לא מדעי), וממש טוב 1 מתוך 10-15.
הבהרה: אינני מתכוון לומר שצריך ללטף את המועמד, או להימנע מלשאול שאלות קשות וכד'. אני מתכוון רק שצריך להבין שזו עסקה כפולה.
בכל מקרה, אתה מנהל את הראיון ולא נותן לו להתגלגל לכיוונים שאין בהם ממש. ואם המועמד גרוע - אל תראיין אותו שעה - שחרר את שניכם - חבל על הזמן שלך ושלו.
בהתחשב בזאת כך לדעתי צריך להתנהל ראיון למשרת בודק תוכנה:
כמה דקות ראשונות שיחה כללית, לשבור את הקרח. או לדבר על משהו רלוונטי שקרה וכולם יודעים עליו (מהחדשות, מהתחום), אולי משהו בקורות החיים שלו (גם אני עבדתי בחברת X, או עם חברה Y וכד').
צריך להביא למצב בו המועמד יהיה חפשי, כך תוכל יותר להבין מי הוא, לטוב ולרע.
אח"כ (ולא בסוף) - שתי מילים על התהליך.
לאחר מכן להסביר לו על החברה שלך. לא סתם להסביר, אלא להלהיב. זכור שגם אם לא יסתדר העניין איתו, זה טוב שהוא יספר לחבריו איזו חברה נהדרת אתם.
עבור על קורות החיים שלו. חשוב לתפוס איזה פרוייקט סיכום בקורס או באונ' (לא ישן מידי), או משהו שהוא היה אחראי עליו אצל מעסיק קודם, וממש לבקש ממנו להכנס לקרביים. בדבר זה מייד תבין איזה טיפוס עומד לפניך. רק זכור לא לשאול שאלות שאולי בחברה שלו אינם תחת אחריותו ואולי אצלך כן.
אל תהסס לשאול מדוע בחר בדרך כזו ולא אחרת (שתציע לו). אם הוא מבין מה הוא עשה הוא יענה, וכך גם תראה אם הוא ענייני או לא.
אתה תתפלא (אם אין לך הרבה ניסיון) כמה מועמד שנראה מבין יכול לפתע להראות לך ממש לא בעניין כשמעמיקים בשאלות...
אני מתעב חידות. לדעתי צריך להציג לו מצב / מערכת אמיתיים ולבקש ממנו לפרט בגדול על תסריטי הבדיקה.
יש שאלות שברור כביכול מה תהיה התשובה (לא, לא מדבר על "מה החסרונות שלך" עם התשובה הסטנדרטית "אני פרפקציוניסט") כמו איפה אתה רואה את עצמך עוד שנתיים, האם אתה עובד טוב לבד / בצוות וכד'. נכון שיענו לך תשובות מוכנות מראש, אבל ככל שהשיחה נמשכת כך יכולות להתגלות לך לפתע תכונות מסויימות של המועמד.
אם הוא נראה לך, חשוב לומר לו כמה שיותר על התפקיד, גם דברים פחות טובים, ר"ל תיאום ציפיות. אם למשל העבודה היא עצמאית - תאמר לו. אינך צריך עובד ממורמר על ההתחלה. ייתכן בנוסף שהוא - אם נמשיך את הדוגמא - אינו עצמאי. אולי הוא יהסס לומר לך ישירות אבל יעשה בבית חשבון עם עצמו ויחסוך לכם את הבעיות שיגיעו בהמשך.
לבסוף, תמיד לקחת ממליצים.
אחת מהן היא הגישה: אני בעל המשרה, כלומר יש לי משהו שהמרואיין רוצה.
נשמע תמים אבל זה טומן בעייתיות רבה בחובו.
גישה כזו היא חד-סטרית, שלא לומר מתנשאת, ועלולה להוביל לאיבוד מועמדים טובים.
אני אסביר. נכון, יש למועמד אינטרס לעבוד, אולי אצלך. אבל גם לך יש אינטרס שהמועמד הטוב ביותר ירצה לעבוד אצלך. לפעמים למועמד אין ברירה, או שאתה מציע לו מספיק בכדי שהוא לא יתחשב ביחסך. אבל מועמד טוב הוא מועמד מחוזר, ולעתים היחס שהוא קיבל בראיון הוא זה שיקבע לבסוף את כיוונו. הוא צריך אותך, אבל אתה צריך אותו, את המועמד הטוב, לא פחות.
מנסיוני, מועמד טוב מגיע 1 מתוך 5 (לא מדעי), וממש טוב 1 מתוך 10-15.
הבהרה: אינני מתכוון לומר שצריך ללטף את המועמד, או להימנע מלשאול שאלות קשות וכד'. אני מתכוון רק שצריך להבין שזו עסקה כפולה.
בכל מקרה, אתה מנהל את הראיון ולא נותן לו להתגלגל לכיוונים שאין בהם ממש. ואם המועמד גרוע - אל תראיין אותו שעה - שחרר את שניכם - חבל על הזמן שלך ושלו.
בהתחשב בזאת כך לדעתי צריך להתנהל ראיון למשרת בודק תוכנה:
כמה דקות ראשונות שיחה כללית, לשבור את הקרח. או לדבר על משהו רלוונטי שקרה וכולם יודעים עליו (מהחדשות, מהתחום), אולי משהו בקורות החיים שלו (גם אני עבדתי בחברת X, או עם חברה Y וכד').
צריך להביא למצב בו המועמד יהיה חפשי, כך תוכל יותר להבין מי הוא, לטוב ולרע.
אח"כ (ולא בסוף) - שתי מילים על התהליך.
לאחר מכן להסביר לו על החברה שלך. לא סתם להסביר, אלא להלהיב. זכור שגם אם לא יסתדר העניין איתו, זה טוב שהוא יספר לחבריו איזו חברה נהדרת אתם.
עבור על קורות החיים שלו. חשוב לתפוס איזה פרוייקט סיכום בקורס או באונ' (לא ישן מידי), או משהו שהוא היה אחראי עליו אצל מעסיק קודם, וממש לבקש ממנו להכנס לקרביים. בדבר זה מייד תבין איזה טיפוס עומד לפניך. רק זכור לא לשאול שאלות שאולי בחברה שלו אינם תחת אחריותו ואולי אצלך כן.
אל תהסס לשאול מדוע בחר בדרך כזו ולא אחרת (שתציע לו). אם הוא מבין מה הוא עשה הוא יענה, וכך גם תראה אם הוא ענייני או לא.
אתה תתפלא (אם אין לך הרבה ניסיון) כמה מועמד שנראה מבין יכול לפתע להראות לך ממש לא בעניין כשמעמיקים בשאלות...
אני מתעב חידות. לדעתי צריך להציג לו מצב / מערכת אמיתיים ולבקש ממנו לפרט בגדול על תסריטי הבדיקה.
יש שאלות שברור כביכול מה תהיה התשובה (לא, לא מדבר על "מה החסרונות שלך" עם התשובה הסטנדרטית "אני פרפקציוניסט") כמו איפה אתה רואה את עצמך עוד שנתיים, האם אתה עובד טוב לבד / בצוות וכד'. נכון שיענו לך תשובות מוכנות מראש, אבל ככל שהשיחה נמשכת כך יכולות להתגלות לך לפתע תכונות מסויימות של המועמד.
אם הוא נראה לך, חשוב לומר לו כמה שיותר על התפקיד, גם דברים פחות טובים, ר"ל תיאום ציפיות. אם למשל העבודה היא עצמאית - תאמר לו. אינך צריך עובד ממורמר על ההתחלה. ייתכן בנוסף שהוא - אם נמשיך את הדוגמא - אינו עצמאי. אולי הוא יהסס לומר לך ישירות אבל יעשה בבית חשבון עם עצמו ויחסוך לכם את הבעיות שיגיעו בהמשך.
לבסוף, תמיד לקחת ממליצים.
צריך לזכור שראיון הוא דו-צדדי. המראיין צריך להבין שאולי הוא בעמדה של שואל השאלות ברגע זה, אבל בראיון הוא גם צריך לתת תשובות, וכל שאלה שהמרואיין שואל את המראיין היא לגיטימית: מהן שעות העבודה, מהו השכר, מהן אפשרויות הקידום, לאן החברה הולכת, איזו מידת חופש ויצירתיות ינתנו לי ועוד.
השבמחקמרואיין ששואל שאלות הוא אחד שמבין מה קורה בשוק, מרואיין שלא חושש לשים את עצמו כמציב עמדות ותנאים וכו'
ניקח לדוגמא את השאלה "למה כדאי לי להעסיק אותך, ולא את פלוני או אלמוני?"
הזהר משאלה זו, כי כמו במהלך שח-מט היא מתהפכת עליך בחזרה. התשובה תהיה "אני לא יודע מה מביא עימו פלוני או אלמוני, אבל אני מביא איתי - נסיון/אחריות/יצירתיות/רצון..., אבל תסביר לי בבקשה למה כדאי לי להצטרף אליכם. אילו אתגרים אני אפגוש פה, מהי מידת החירות שתינתן לי על מנת להביא את האיכויות שלי לידי ביטוי? איפה אני יכול למצוא את עצמי עוד שנתיים? האם החברה מעודדת קידום?" וכו'...
וכך, על ידי שאלות לא מחושבות, או כאלה שנלקחו מהספר, אתה מוצא את עצמך נדרש לתת מענה לדברים שלא חשבת עליהם ולא תכננת אותם.
בהצלחה, עמית.
בתור מראיין (של מהנדסי פיתוח בעיקר) ןמתראיין, אגיב כדלקמן:
השבמחקא. שיחה מקדימה - נחמד אך חבל על זמנכם אם יותר מ2 דקות
ב. לתת פרטים בהתחלה - שגיאה. בהתחלה המרואין רוצה "לשדר" וקשה לו לקלוט יותר מדי אינפורמציה. מספיק תיאור מתומצת של החברה והתפקיד. את ה"מכירה" השאר לסוף גם כתלות באם המרואין מתאים.
ג. אני לא מתעב חידות. לא אני לא כזה חכם שיודע כל תשובה, אבל שאלות/חידות מקצועיות הן הכרחיות לניפוי. כבר פגשתי מרואינים שנראו מצויין עד שהתבקשו לפתור בעיה. גם כשאני מתראיין לתפקיד ר"צ אני לא מתבייש להסביר איך מחשבים שטח מצולע, למשל.
ד.
המשך:
השבמחקוהכי חשוב, כפי שציינת, התנשאות וזלזול מיותרים לחלוטין. לא רק שמאבדים כך אנשים טובים, אלא שזה דפוס התנהגות שיכול מאוד להזיק.
כל מרואין הוא עולם ומלואו ומכל אחד אפשר ללמוד. ההתיחסות היא ענינית לחלוטין: האם האדם מתאים לתפקיד המסוים הזה. פשוט מאוד.