קצת לצאת מענייני בדיקות פרופר.
מה שאכתוב נכון לדעתי בין אם אתה בתפקיד "זוטר" (במרכאות כי בתחום יחסית אין הרבה תפקידים זוטרים באמת) ובין אם אתה בתפקיד בכיר יותר. אלו הנחיות כלליות כמובן וכללי אצבע, ולכן לא תמיד נכונים וכמו תמיד, הכל במידה ובהתאם לנסיבות.
מה שאכתוב נכון לדעתי בין אם אתה בתפקיד "זוטר" (במרכאות כי בתחום יחסית אין הרבה תפקידים זוטרים באמת) ובין אם אתה בתפקיד בכיר יותר. אלו הנחיות כלליות כמובן וכללי אצבע, ולכן לא תמיד נכונים וכמו תמיד, הכל במידה ובהתאם לנסיבות.
- כשיש בעייה: אתה יכול להתייעץ איתו, אפילו זה טוב - תגרום לו להרגיש נחוץ. אבל: לעולם אל תבוא למנהל שלך עם בעייה ללא הצעה לפתרון. תתייעץ איתו אם נראה לו, תתכננו איך להמשיך מכאן. אבל תמיד תבוא עם איזו שהיא הצעה.
- כשהיו שואלים אותי: אנחנו נגמור בזמן, למשל, הייתי אומר שאני מקווה שכן. זו תשובה נכונה כיוון שכידוע יש אינסוף סיבות שרובן אינן תלויות בך שאנו עלולים לאחר.
אמרתי תשובה נכונה, אבל האם היא הנכונה לענות בה? ברור שלא. המנהל רוצה לשמוע תשובה אחת: כן, נגמור בזמן. גם הלקוח, אגב. אני לא אומר שאם יש לך צפי לבעייה קונקרטית תסתיר את זה. אבל כשהמנהל שואל שאלה כמו: האם נסיים בזמן, הכוונה היא: האם לפי מה שנראה כרגע אם הכל ילך יחסית חלק נגמור בזמן? יש לזה רק תשובה אחת: כן, נסיים בזמן. אח"כ אם וכאשר יהיו בעיות תעלה אותם. אף אחד לא יאמר לך "למה אמרת שנסיים בזמן" אם צצה בעייה לא צפוייה. - אל תחשוש לתאם ציפיות. יכול להיות שאתה חושב ואלי עושה את התפקיד מצויין אבל למנהל חשוב משהו אחר שנראה לך בעל חשיבות פחותה. שב איתו, ותראה מהם הקריטריונים להצלחה בהם הוא שופט אותך.
- שלוט בכל האינפורמציה . תמיד תהייה מוכן כמו לפני מבחן. המנהל עשוי לקרוא לך לפתע לישיבה ולהתחיל לתחקר אותך בנושא א', ב' או ג'. תמיד תהייה מוכן עם מידע ופעולות מתוכננות.
- העבר אינפורמציה. אפילו אם המנהל שלך לא דורש את זה, שב איתו ועדכן אותו. שלא יצא מצב שישאלו אותו והא לא ידע לענות. זכור: גם אתה תצא מופסד, א. ממנהל מעוצבן שיפנה את זה אילך. ב. הוא מייצג את המחלקה שלך ואם הוא נראה רע - גם אתה תראה כך. אין כמו דוחות קבועים וברורים.
- הייה מדוייק ככל האפשר בענייני חלוקת תפקידים ומשימות. יש מנהלים שלא יאמרו לך: ה-open issue הזה עליך אנא תפתור על מחרותיים. ואז לא תמיד תדע אם הוא מצפה ממך או מאחר. אני יודע שהכי נח לא לשאול, אבל אח"כ אתה עלול למצוא את עצמך על כסא הנאשמים, לפעמים בלי שתדע כלל שהמשימה הייתה עליך.
- אחריות. אני מאלה שחושבים שתמיד אפשר לשפר. גם אם קורה משהו שלא הייתה לך לגמרי שליטה עליו, אפשר ללמוד ולהשתפר. למשל, עם נסעת בכביש ומישהו לא ציית ל"עצור" ופגע בך. ברור שהוא אשם, וכך יש להתייחס אליו. יחד עם זה, כשראית שהוא בא במהירות אולי היית צריך להאט ולהבין קושם מה קורה שם.
לכן, כשטעית, קח אחריות, אבל לא "אני לא הייתי בסדר" אלא: למדתי את המקרה, ומעתה אנקוט בצעדים אלה: א', ב' וג' בכדי שהמקרה לא ישנה." ואם האחריות אינה שלך במלוא מובן המלה (הייתה לך זכות קדימה, לפי המשל שלנו) אל תיקח אחריות! אתה יכול וצריך לחשוב (עדיף לא לומר) איך לנקוט צעדים בכדי להבטיח את עצמך ממקרה דומה בעתיד, אם אפשר, אבל זה צריך להיות ברור שזה לא באחריותך. באחריותך להסביר למנהל ולודא שהוא השתכנע. - תחניף לו מידי פעם. תאמר בישיבות (שהוא משתתף בהן) שההחלטה הסטופית היא של המנהל שלך, שהצלחת תודות לעמידה בקווים המנחים שלו וכו'. לא - לא מתבייש לומר זאת!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה