הייתי ראש צוות בדיקות צעיר בצוות הנ"ל והייתי אחראי למוצר. התהליך הלך כך: אחרי האישור שלי המוצר אמור לעבור בדיקות בסביבת הלקוח ואז בדיקות של הלקוחות עצמם.
היה מוצר וובי עובד אבל עם המון בעיות security ש - אבוי - הלקוח גילה. החברה הקימה צוות "מיוחד" (task force) עם טובי האנשים, שמוטל היה עליו ליצור במהירות האפשרית מוצר זהה בטכנולוגיה חדישה ומאובטחת יותר.
הכל תקתק: המסמכים בכלל ושל הבדיקות בפרט היו ללא דופי, כל התהליכים - כולל הבדיקות - נעשו כראוי והמוצר הגיע לבגרות.
האישור שלי ניתן לבדיקות באתר הלקוח, וחלק מאנשי הצוות שלי טסו לגרמניה לערוך את הבדיקות.
אז החלו הבעיות.
אז החלו הבעיות.
התחלתי לקבל טלפונים מהחבר'ה שהמערכת קרסה במצבים מסוימים ולא רק במצב אחד וכד'. כמובן שזה גרר עצבנות מכל המעורבים ובעיקר לחץ על הבדיקות ובעיקר לחץ על... החתום על שורות אלה.
אגב, זו אחריות שעלי לקחת על עצמי ללא ספק.
בסופו של דבר, אלו הנתונים:
הבעיה לא הייתה מתגלה דרך המסמכים שלנו. כל כפתור וכל לינק עבדו בצורה מושלמת. הבעיה הייתה בהרצה של תסריטים אורכיים, בדיקה אותה לא ערכנו.
מסקנה: בדיקות מבוססות תסריטי מציאות או אקספלורטורי טסטינג הם חובה. שאלו את אפל.
במקרה לעיל, הבעיה הייתה קלה יחסית לאיתור ותיקון והמוצר עבר את בדיקות הלקוח.
כמובן שאח"כ הוא התחרט מסיבות שלא היו קשורות במוצר אלא במצבו הכספי והמוצר מצא את עצמו בפח הזבל הגדול של מוצרי היי-טק טובים שלא הגיעו לצרכנים.
כמובן שאח"כ הוא התחרט מסיבות שלא היו קשורות במוצר אלא במצבו הכספי והמוצר מצא את עצמו בפח הזבל הגדול של מוצרי היי-טק טובים שלא הגיעו לצרכנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה