מקרים מהחיים: חשיבותן של מדידות

בחברה מסויימת בה עבדתי הייתה בעיה: אחוז הפתיחה מחדש , ה-reopens, של באגים היה ממש גבוה.
אנשי הפיתוח נאלצו להתמודד עם מערכת מורכבת ביותר שכל דבר בה נוגע בדבר אחר (אין הכוונה לקוד "ספאגטי", כלומר שהקוד היה גרוע, אלא שפשוט זו הייתה טיבה של המערכת), וכל תיקון באג היה דורש לעצור ולחשוב במה זה יכול לפגוע.
במקביל, בדיקת באג מתוקן דרשה את אותה מיומנות של הבנה במה שעלול להיפגע. הבדיקה של התיקון עצמו היה הדבר הקל בד"כ. למעשה, הרבה פעמים הייתי ממש יודע, אינטואיטיבית, מה יפגע בכל תיקון ותיקון.
מסיבה זו היו משהו כמו 40% (אני לא טועה!) reopens לבילד.

מה עושים? לא, לא מנסים לחנך, להסביר וכד'. אולי זה טוב כשיש זמן, ואין אף פעם זמן. הפתרון הרבה יותר פשוט: סמנכ"ל הפיתוח הודיע למפתחים שהם נמדדים מהיום לפי אחוז ה-reopens. אני מניח שזה גם היה קשור לבונוסים ותגמולים כאלה או אחרים.

מאותו הרגע חל מהפך. כשהמפתחים לא הבינו חלק כלשהו מהדיווח של הבאג הם באו ושאלו. כשלא היו בטוחים בפתרון - הם התייעצו איתנו. היו מקרים שהם התווכחו פה ושם על פתיחה מחדש עם טיעוני בית דין מפולפלים, לפעמים הביאו תירוצים שונים ומשונים, אבל בסוף - שהגיע לא אחרי הרבה זמן - אחוז ה-reopens ירד דרמתית.

קומברס

זה לא סיכום שלאחר המוות, ואולי קומברס לא אמרה עדיין את המילה האחרונה שלה. אבל אין ספק שזו כבר איננה ולא תהיה אותה הקומברס שהכרתי.
הינה כמה מילים לגבי מדוע מצבה של חברת קומברס מעציב אותי וצריך להיות עצוב לכולנו:

1. ניפטר מהטריוויאלי: כיוון שאת לא רוצה עוד אלפי מחפשי עבודה.
2. כיוון שמרבית האנשים בחברה היו מקצועיים לעילא ועילא, בעלי ראש גדול ואיכפתיות. ואני אומר את זה לא בקלות, כי אני לא אוהב משפטים כלליים מהסוג הזה. מה שאומר שהבעייה בקומברס היא בראש. לא פלא שאנשים טובים כמו זאבי ברגמן וירון צואלה לא שם. לא עבדה שם שיטת ה"יהיה בסדר" - דברים תוכננו מראש, סיכונים נלקחו בחשבון. כל כך נדיר במקומותינו. חבל על האנשים הטובים האלו. אבל אני מאמין שהם ימצאו עבודה בקלות, וראי סעיף 1.
3. כיוון שזה היה בי"ס לכל מי שעבד שם. גם המקצוענות של העמיתים שלך, גם התהליכים המסודרים, שיטות העבודה החדישות, המונחים שלמדת. אם יש משהו שאני יודע על ניהול, למדתי אותו בקומברס, בעיקר מאנשים כמו רונית ליניק, קרן עידן.
4. כיוון שבקומברס אם היית בא עם רעיון לשיפור, אפילו לא פשוט, היו מתייחסים לזה בראש פתוח, ולא מייללים שאין זמן ליישם את זה. למעשה, דברים הבאת דברים כאלו היו קרש קפיצה בקריירה.
5. כי האתגר המקצועי היה אדיר.
6. כיוון שבזמנים הטובים זו הייתה גאווה להיות חלק ממכונה משומנת וענקית זו.
7. כי היה הרבה action והרבה אחריות.

היו לי בקומברס תקופות גרועות, אבל גם המצויינות שהיו לי בתחום המקצועי. כיוון שמדובר בחברה גדולה, היו חטיבות שבהן הסיסמא הייתה ראש קטן, ותוציא כמה שפחות אנרגיה. אבל זה לא היה קיים ככלל במה שנקרא פעם "חטיבת המסג'ינג".
ואני כמובן לא שוכח את האנשים האיכותיים - איכותיים כבני אדם - שהיו שם.
ברור שלא הכל עבד חלק, ושהיו קם ראשים קטנים. אבל בכללי - זה עבד ועבד יפה.

ביקורת תוכנה: פיירוול של קומודו

קומודו היא תוכנת פיירוול שבאה גם בגרסה חינמית.
יש פונקציונלית רבה ודברים מעניינים שאפשר לעשות איתה, מעבר להגנה שלה, הנה רק קמצוץ:
א. אחרי ההתקנה אתה יכול לראות בדיוק אילו תהליכים / אפליקציות פונות לרשת, ולחסום פרטנית כל גורם כזה.
ב. אפשר לחסום SUT ברמה של חסימה כללית, או חסימה של פורטים מסויימים. יכול להיות מאוד מועיל אם למשל רוצים לחסום פורט ספציפי ולראות שה-SUT פונה אוטומאטית לפורט אחר.