הספר Lessons Learned in Software Testing: A Context-Driven Approach פורסם בתחילת 2002 (31 בדצמבר 2001, ליתר דיוק) על ידי הסופרים קם קנר, ג'יימס באך, וברט פטיצ'ורד.
בעודנו חושבים על סקירת הספר הזה, עולה שתי שאלות: האם כדאי לנו לקרוא או לכתוב על ספר 'ותיק' כזה? האם זה בכלל הוגן לכתוב עליו ביקורת?
אני חושב שזה הוגן כי כל המחברים מציגים את הספר באתרים שלהם, אז לפחות הם חושבים ששווה לקרוא את הספר ושהוא שימושי גם היום.
האם זה שווה את הזמן שלנו? זאת המשימה שעליתי על עצמי. אני מכי מהסופרים את את קאם וג'יימס, ומצדי, הייתי בטוח שלפחות חלק מהנקודות יהיה מועיל.
הספר בנוי כ"סדרה של תיאורים קצרים וקריאים של כמה מאות שיעורים". הספר נציין בבירור כי זה לא ספר למתחילים, אלא למישהו ש"כבר עוסק בבדיקות במשך כמה שנים, ואולי לאחרונה כבר קודם לתפקיד ניהולי".
אני חושב שהנקודה הזאת חשובה מאוד, מפני שההצהרה הזאת סוג של מצילה את הספר. אבל אני מקדים את המאוחר.
הספר מחולק לנושאים, כולם חשובים למקצוע שלנו. למשל, תפקידו של הבודק. הספר מלא בעצות רבות, בנושאים שונים, כיצד לגשת לבדיקות וכיצד לבדוק, כיצד להתנהג מול המנהלים והעמיתים שלך, למשל. מתכנתים.
רוב השיעורים מצוינים ורלוונטיים, וכפי שטוענים הסופרים - מן העולם האמיתי. לדוגמה שיעור 5: "מצא באגים חשובים מהר", שבו סדר הבדיקה מוצע. זה כל כך חשוב וומועיל בפועל. כמה שיעורים מקדימים את זמנם. לדוגמה, השיעור שאומר "אתה לא יכול למנוע הטיה, אבל אתה יכול לנהל את זה." חשבתי שההטיות לגבי בדיקות תוכנה הן נושא חדש מהשנים האחרונות. יתר על כן, יש כמה רשימות בדיקה מצוינת לדוגמה על בדיקות דומיין.
בנוסף יש מידע חשוב על מבחן אסטרטגיה, ו - כפי שאולי צפוי - יוריסטיקות שימושיות רבות, במיוחד על תכנון הבדיקה.
אחרי שאמרתי את זה, יש כמה בעיות שאני מאמין שאנחנו צריכים לשקול. אמנם הספר נכתב לאחר פרסום המניפסט האג'ילי והוא מודע לקיומו, אבל הוא עדיין מנינח שקהל היעד נמצא בארגונים מובנים עם מנהל בדיקות ומנהל פרויקט וכו' ואינו מתייחס לדוגמה קבוצות פיתוח מולטידיסציפלינרית המנהלת את עצמה.
קשור או לא, היחס המוצע (בין השורות אבל מנקודת המבט שלי זה הורגש בבירור) למתכנתים הוא של כפפות של משי. כדי למנוע מתכנתים מעוצבנים ובכך ליצור "התנגדות או כעס" לפני השחרור, הם ממליצים להימנע נדיווח של באגים מינוריים, או לחילופין, לדווח עליהם בבסיס נתונים "חבוי" של באגים (שיעור 78). אגב השאלה כיצד לטפל בבאגים מינוריים מבלבלת. תחילה נאמר, "זה התפקיד שלך למצוא ולדווח באגים משמעותיים." אח"כ נאמר שחשוב לדווח על כל הבאגים, ולבסוף - טוב, לפעמים.
כמו כן, המונח "בודק ידני" מופיע כמה פעמים. היום הם אולי היו אומרים כי אין "בודקים ידניים", אבל כל בודק משתמש בכלים, כאשר אחד מהם יכול להיות כלי אוטומציה.
מצד שני, כמה עקרונות שאנו מקשרים עכשיו עם אג'ייל קיימים כאן. המחברים מדברים על תיעוד "רזה" למשל בשיעור 46.
אז למה הטענה כי זה לא ספר למתחילים חשובה? כי אם יש לך ניסיון ואתה קורא מאמרים / ספרים אחרים / צופים בקטעי וידאו על בדיקות מודרניות אתם לא תמצאו את זה קשה בכלל להחליט בעצמכם מה רלוונטי ומה לא. ובשבילי, מצאתי הרבה נקודות חשובות (אם הייתם רואים את מספר ההבלטות במהדורת הקינדל של הספר הייתם רואים עד כמה אני מתכוון לזה).
לסיכום הדברים: אם אתה בודק מיומן, מומלץ לקנות את הספר הזה. תוכלו למצוא אותו מאוד מועיל, כיף וקל לקריאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה